החלטה
1. מונחת לפניי בקשת הנתבעת/המבקשת (להלן: "המבקשת") להוספת נתבעת לתובענה, בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").
2. על פי כתב התביעה, בתמצית, התובעים רכשו מהנתבעת (סוכנות נסיעות) מספר כרטיסי טיסה באמצעות הגב' גיטה ושילמו עבורם מראש. לטענתם, עשו שימוש בחלק מהכרטיסים בעוד בשאר הכרטיסים סירבה הנתבעת לאפשר להם לעשות שימוש תוך שגלגלה את האחריות לפתחה של הגב' גיטה (להלן: "גיטה") שבאותו שלב לא עבדה עוד בנתבעת.
3.בכתב ההגנה טוענת הנתבעת, בין היתר, כי התובעים לא היו לקוחותיה אלא לקוחות של גיטה שפעלה כסוכנת עצמאית ("פרילנסרית"). הנתבעת מכחישה כל התחייבות חוזית נטענת בינה לבין התובעים.
4. בבקשה דנן, עותרת המבקשת להוספת גיטה כנתבעת. לגישתה, היה על התובעים/המשיבים (להלן: "המשיבים") להפנות את עילת התביעה כנגד גיטה, מולה ניהלו הם קשר עסקי ו/או אישי. גיטה היא זו שהבטיחה למשיבים את ההבטחות הנטענות בכתב התביעה וקיבלה מהם את התשלומים מבלי שהיתה למבקשת ידיעה על כך; בין המשיבים גיטה הוחלפו מיילים שלא באמצעות המבקשת; בין המבקשת גיטה לא היו יחסי עבודה והיא התקשרה באופן עצמאי עם לקוחותיה; הפסיקה קובעת שבקשת נתבע לצירוף נתבע נוסף תתקבל במקרים בהם יוכח לביהמ"ש כי הצירוף חיוני כדי להכריע בפלוגתאות העולות בהליך. כאשר ברור שאי צירוף הנתבע הנוסף יסכל את הבירור וההכרעה בתובענה ייעתר ביהמ"ש אף בהעדר הסכמת התובע לבקשה; במקרה זה אין להסתפק בצירוף גיטה כצד ג' שכן יצור הדבר אדישות מצידה להליך. יש לצרפה כצד ישיר לתביעה. גרסתה חיונית כדי לשפוך אור על התביעה.
5. בתגובתם הודפים המשיבים את הבקשה. לשיטתם, על קוצו של יוד, התובענה מתמקדת במעשים ומחדלים של המבקשת כלפי המשיבים כשהיו הם לקוחותיה. המבקשת קיבלה מהמשיבים תשלום והנפיקה חשבוניות; גיטה עבדה אצל המבקשת בתקופה הרלוונטית לתובענה; צירוף גיטה יגרום לסרבול ההליך ואין צורך בצירופה לצורך בחינת אחריות המבקשת; המבקשת רשאית להגיש הודעת צד ג' אם חפצה בכך או לזמן את גיטה לעדות; המבקשת לא הרימה את הנטל לצירוף נתבע נוסף בניגוד לדעת המשיבים.
6. בתשובה לתגובה חוזרת המבקשת על טענותיה ומוסיפה כי אין בידי המשיבים כל ראיה הקושרת את המבקשת לעניין. לגיטה היתה אפשרות להתחבר למערכת הקבלות של המבקשת ולהנפיק קבלות; גם אם גיטה היתה שליחת המבקשת (כטענת המשיבים) והאחרונה מתכחשת להרשאתה, די בהוראות סעיף 6(ב) לחוק השליחות כדי לחייב את צירוף גיטה כנתבעת. כמו כן מוליד הסעיף עילת תביעה נגד גיטה; הדין במישור הכספי הינו שולי. יצירת כל ההסכמות והבסיס העובדתי הנטען בכתב התביעה נוצרו בין המשיבים לגיטה ומכאן החובה לצרפה כנתבעת; התפקיד שנטלה גיטה הוא כה מהותי כך שמלכתחילה היה על המבקשים לפתוח את ההליך כנגדה.
דיון והכרעה
7. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה לה ובכתבי הטענות סבורתני כי דינה להתקבל. תקנה 24 לתקנות קובעת כדלקמן:
מחי"24. בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. "
8.ב"כ המבקשת ציטט בבקשתו את פסק הדין בע"א 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק בע"מ נ' פוריה מערכות (1989) בע"מ (2007) (פורסם במאגרים), שם נקבע, בין היתר, כדלקמן: "מלשון התקנה עולה, כי לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב למדי לבחון צירופו של בעל דין. שיקול דעת זה מתפרש הן ביחס למועד הצירוף (בכל שלב), הן ביחס לזהות מבקש הצירוף (כל אחד, לרבות בית המשפט עצמו) ואף אינו יוצר הבחנה בין מיהות בעל הדין המצורף, תובע או נתבע, ואינו דורש את הסכמת הצד שכנגד כתנאי הכרחי לצירוף. למעשה, הדרישה היחידה המצוינת בתקנה, היא שצירוף בעל הדין הנוסף נדרש, כדי לאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
9.בהמשך פסק הדין הנ"ל נאמר: "הפסיקה הבחינה בין בקשת תובע לצרף נתבע נוסף לבין בקשת נתבע לצרף נתבע נוסף בניגוד לדעת התובע, כאשר בנוגע למקרה השני נקבע כי:"אך במקרים נדירים ביותר יצורף בעל-דין כנתבע, שלא על-פי רצונו של התובע, שהרי הלה זכאי לקבוע עם מי רצונו להתדיין ולמי יהיה עליו לחוב בהוצאות בתום ההליך, אם תביעתו לא תתקבל...ואולם, אך מובן הדבר, שאם ייקבע לבסוף, כי נוכחותם של הנ"ל (מי שמבקשים להצטרף כנתבעים - ה.ג.) הייתה חיונית להליך, עד כדי פגיעה ביכולת של המבקש-התובע לזכות בסעד המבוקש על-ידו, אזי יהא עליו להלין על עצמו בלבד כאשר הנטל ירבוץ עליו."
10.כמו כן ראו ע"א 543/59 מדינת ישראל נ' טובה קיסלוג (שפיגלמן), פ"ד יד(2) 1165 (1960), שם נאמר ע"י כבוד השופט זוסמן כדלקמן: "...קנה-המידה לשיקול-דעתו של בית-המשפט הוא, אם נוכחותו של האדם כבעל-דין במשפט דרושה כדי לאפשר לבית-המשפט לפסוק בשאלות העולות מן התובענה, היינו בשאלות העולות מן התובענה כמו שהוגשה, והצירוף בא למנוע שהדיון בשאלות הנ"ל יסוכל עקב כך, שנבצר מבית המשפט לפסוק בהן, אם לא היה גם פלוני בעל-דין...הכלל הוא, כי התובע בוחר בנתבע, ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד. "
11.מהמקובץ לעיל עולה כי בית המשפט יורה על צירוף בעל דין מקום שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. עם זאת, הכלל הוא כי התובע בוחר בנתבע, ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד. המשמעות הינה שהחריג יהא צירוף נתבע בניגוד לעמדת התובע. במקרה שלפנינו, סבורתני שיש מקום להחיל את החריג, להלן נימוקיי.
12.ראשית, למקרא כתב התביעה עצמו וצרופותיו, אין מחלוקת שלגיטה יש תפקיד מרכזי במסכת העובדות. גם המשיבים עצמם טוענים שכל הקשר הישיר היה עימה – היא זו שנוהל עימה המו"מ; היא זו שהציעה את המחירים; היא זו שהוציאה את המסמכים והעבירה אותם לידי המשיבים. אין ספק שעל מנת להכריע בשלמות וביעילות בתיק זה, יש הכרח שקולה של גיטה ישמע במהלך המשפט, אם כבעלת דין אם כעדה.
13.סבורתני כי לא די שגיטה תתיצב כעדה – אחת הפלוגתאות שבית המשפט ידרש אליהן תהא מה מעמדה של גיטה כלפי המשיבים – בעוד שאלו האחרונים טוענים שפעלה כעובדת/שלוחה/נציגה של המבקשת, אזי המבקשת טוענת שפעלה כסוכנת עצמאית. זוהי אחת מהשאלות המרכזיות במשפט, ועל בית המשפט יהא להכריע בה. דווקא האינטרס של המשיבים מחייב לכאורה את הצירוף המבוקש, שהרי אם תתקבל טענת ההגנה וימצא שגיטה פעלה כסוכנת עצמאית, אזי בהעדר צירוף התביעה כנגד המבקשת תידחה והמשיבים לא יזכו לכל סעד בתביעה שבפניי. בנוסף ולחילופין, וגם אם בית המשפט ימצא עילה כנגד גיטה, אין הדבר גורר בהכרח את דחיית התביעה כנגד המבקשת – שכן יתכן ובית המשפט ימצא ששני הנתבעים הללו אחראים כלפי המשיבים. לכן, לא ברור מדוע מתנגדים המשיבים לצירוף, מקום בו בכל מקרה המבקשת נותרת בעלת דין.
14.אמנם, ניתן היה לצרף את גיטה כצד ג', אולם צירוף זה אינו נותן מענה לסיטואציה הנזכרת בסעיף 13 לעיל; כמו כן, סבורתני כי יש לברר במקשה אחת את היחסים בין הצדדים כולם, כך שהדבר יהווה גם מעשה בית דין. לכל היותר, אם ימצא שצירוף גיטה היה לשווא ושאין בטענת היריבות הישירה כל ממש, אזי ניתן יהיה לחייב את המבקשת בהוצאות משפט של גיטה ולא להטילן על המשיבים.
15.מכל הטעמים הללו, מורה אני על צירופה של גיטה כנתבעת נוספת בכתב התביעה. כיוון שהמשיבים אינם מייחסים לגיטה עילה ישירה מיוזמתם, תיקון כתב התביעה יעשה בדרך של הוספת סעיף בו תופנה גיטה לכתב ההגנה , לטענות המופרטות שם ולהחלטה זו. עם המצאת כתב התביעה המתוקן יעמדו לגיטה 30 יום להגשת כתב הגנה מטעמה. כיוון שהדיון קבוע ליום 9/5/13, אין מקום לדחות את המועד והדיון יתקיים בנוכחות הצדדים כולם.
ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.